חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ת"א 128425/01

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
128425-01
21.9.2006
בפני :
מאיר יפרח

- נגד -
:
בנק לאומי לישראל בע"מ
 :
סימון צוילינגר
החלטה

רקע כללי

צדדי ג עתרו (כל אחד בנפרד) לסילוק על הסף של ההודעות שהגישה הנתבעת נגדם. הבקשות נסבות על טענת מעשה בית דין. הבקשה האחת - בש"א 164479/05, הוגשה על ידי הצד השלישי מס' 2, לאומי קארד בע"מ; הבקשה השניה - בש"א 178616/05 הוגשה על ידי הצד השלישי מס' 1 .

נוסף על אלה, הגיש הבנק התובע התובע בקשה למתן פסק דין נגד הנתבעת, נוכח ההכרעות בהליך קודם, המהוות (לטענתו) מעשה בית דין. ההליך הקודם התנהל בין הנתבעת לתובע במסגרת הודעת צד ג' שהגיש התובע כנגד הנתבעת וכנגד הצד הרביעי והנתבע שכנגד בת"א (ת"א) 176853/02(להלן "ההליך הקודם"). 

תמצית ההליכים

בטרם אעבור לדון בבקשות גופן אפתח בתיאור קצר של ההליכים בתיק דנן. התובע (להלן: "בנק לאומי") הגיש תביעה כספית לפי סדר דין מקוצר נגד הנתבעת (להלן: "סימון"), לתשלום יתרת החובה שהצטברה בחשבון הבנק שלה, שנוהל בבנק לאומי. סימון הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, בה טענה, בין היתר, כי אין לה חלק בחיובים הנטענים, שכן אלה נעשו ללא ידיעתה ו/או הסכמתה על ידי בעלה לשעבר, אריה צוילינגר (להלן: "מר צוילינגר"). הלה משך כספים מן החשבון באמצעות כרטיסי אשראי אשר היו על שמה של סימון אך הונפקו ונמסרו ע"י בנק לאומי לידי מר צוילינגר בחודשים מאי - יולי 2001.

בקשתה של סימון לרשות להתגונן נתקבלה. התביעה עברה לפסים של סדר דין רגיל. במסגרת זו הגישה סימון הודעת צד ג' נגד חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כ.א.ל."); נגד לאומי קארד בע"מ (להלן: "לאומי קארד") ונגד מר צוילינגר. בהודעה, חזרה סימון על האמור בבקשה למתן רשות להגן והוסיפה טענות ספציפיות שונות כלפי כל אחד מהצדדים. עם קבלת ההודעה, הגישה כ.א.ל. כתב תביעה שכנגד נגד סימון ונגד מר צוילינגר. כנגד האחרון הגישה כ.א.ל גם הודעת צד ד', אשר נוספה להודעת צד ד' שהוגשה כנגדו זה מכבר על ידי לאומי קארד.

להשלמת התמונה יצויין, כי הודעת צד ג', אשר הוגשה ע"י סימון כנגד מר צוילינגר, נמחקה על הסף (ביום 19.6.03), ע"י כב' השופטת רונן, בהעדר תגובה מצדה של סימון לבקשה לסילוק על הסף, שהוגשה ע"י מר צוילינגר.

בש"א 164479/05

המבקשת, לאומי קארד, עותרת לדחייתה של ההודעה לצד השלישי שהוגשה כנגדה על הסף, בהתחשב בקביעות פסק הדין בהליך הקודם, היוצרות השתק פלוגתא לגבי השאלה נשוא המחלוקת דנן. לטענתה, על פי פסק הדין סימון "...ידעה גם ידעה על כל הפעולות שבוצעו בחשבונה, וכי היא נתנה הרשאה גורפת לאריק לפעול בחשבונה ... בנסיבות דנן, פסק הדין שניתן בתביעה המקבילה יוצר קביעה עובדתית המשמיטה את בסיס התובענה של סימון, ומשכך דינה סילוק על הסף."          

סימון הגיבה לבקשה, וטענה כי הפסק שניתן בהליך הקודם, אינו יוצר השתק כלשהו, שכן ההליך הקודם עסק בסוגיות שונות מאלה הנדונות בתובענה דנן. יתר על כן. לאומי קארד כלל לא נטלה חלק בהליך הקודם.

לאומי קארד השיבה לתגובה באמרה כי סימון ידעה אודות הפעולות בחשבונה ונתנה לבעלה לשעבר, הוא מר צוילינגר, הרשאה מלאה לבצע את כל הפעולות בחשבון הבנק שלה. כך נפסק בהליך הקודם. לשיטת לאומי קארד, עסקה התביעה נשוא ההליך הקודם גם בעניינים נשוא התביעה דנן. פקידת הבנק נחקרה אודות הסוגיות הללו ועדותה נתקבלה כמהימנה. יוטעם כי לאומי קארד לא נתנה בתשובתה כל מענה לטענה כי לא הייתה צד להליך הקודם ועל כן לא יחול לגביה כל מעשה בית דין.

בש"א 163815/05

מר צוילינגר עותר לסילוק ההודעות לצד ד' שהוגשו כלפיו ע"י לאומי קארד וכ.א.ל. כמו גם את התביעה שכנגד שהגישה נגדו כ.א.ל. טעמו העיקרי הוא כי קיים מעשה בית דין בגדרי ההליך הקודם. מעשה בית דין זה משתיק את טענותיה של סימון. הואיל ולאומי קארד וכ.א.ל. מייסדות את טענותיהן נגד מר צוילינגר על טענותיה של סימון, פשיטא שאין תקומה לטענותיהן, שכן סימון אינה רשאית להעלותן. יתר על כן. קיימת קרבה משפטית בין לאומי קארד וכ.א.ל., מחד, לבין בנק לאומי, מאידך. קרבה זו גורמת לכך שהן אינן יכולות להעלות כל טענה נגד מר צוילינגר, שכן נוכח קרבתן לבנק לאומי, מושתקות אף הן מכוח מעשה בית דין שקם ונהייה עקב ההליך הקודם. נוכח תוצאת ההחלטה, אין צורך להיזקק לפירוט טענות לאומי קארד וכ.א.ל. בגדרי תגובתן.

בש"א 178616/05

בבקשה זו עותרת כ.א.ל. לדחייתה על הסף של ההודעה שהגישה סימון נגדה. אף היא טוענת למעשה בית דין שנוצר בהליך הקודם. סימון התנגדה לבקשה. לגישתה, ההליך הקודם כלל לא עסק העניינים העובדתיים המתעוררים בתיק הנוכחי. כ.א.ל. לא הגישה תשובה לתגובתה של סימון.

הבקשה למתן פסק דין

בנק לאומי מבקש ליתן פסק דין בתובענתו כלפי סימון, נוכח קיומו של מעשה בית דין מן ההליך הקודם. סימון סבורה כי אין כל מעשה בית דין, ולו מן הטעם שההכרעות בהליך הקודם לא עסקו בסוגיות נשוא התובענה דנן.

השאלה הצריכה הכרעה

סקירת טיעוני הצדדים מלמדת כי הפלוגתא הדורשת הכרעה היא שאלת קיומו של מעשה בית דין וביתר דיוק: האם פסק הדין שניתן בהליך הקודם, מקים השתק פלוגתא בגדרי התובענה דנן.

תנאי גיבוש השתק הפלוגתא

בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני , פ"ד כב(2) 561, 584, מסביר הנשיא אגרנט את כלל השתק הפלוגתא, בציינו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>